יחד עם אחותה עינת הן הלכו לנח"ל ועברו קורס מ"כיות במחנה 80 ועם תום שירותן בצה"ל הן הצטרפו לקיבוץ ברקאי. הן חברות בקיבוץ זה כבר עשרות שנים וממלאות בו תפקידים מרכזיים. בתחילת דרכה בקיבוץ, עבדה חגית בחינוך ולאחר מכן היא יצאה לשליחות בהנהגה הראשית של "השומר הצעיר" בתל אביב וגם ריכזה את קן התנועה בנהריה. לאחר שנתיים של פעילות ענפה בתנועה, היא חזרה לביתה בקיבוץ ויצאה ללמוד את מקצוע האחות בבית החולים העמק בעפולה. לאחר שלוש שנות לימוד, היא הוסמכה לאחות וקיבלה תואר אקדמי ראשון ובהמשך היא קיבלה מאוניברסיטת חיפה תואר שני בגרונטולוגיה. היום אחראית חגית על מרפאת קיבוץ ברקאי ובמקביל היא גם מנהלת את היחידה לגיל השלישי במנהלת שומרון של שירותי בריאות כללית ועובדת גם ביחידה להמשך טיפול בהוספיס בית. זוהי יחידה לליווי אנשים חולים בסוף ימיהם.
לחגית יש קריירה ארוכה של פעילות פוליטית מרכזית כבר לאחר שחרורה מצה"ל. היא הייתה פעילה מרכזית בקרב צעירי מפם ואחר כך בקרב צעירי מרצ. במפם היא הייתה חברה כמעט בכל המוסדות המרכזיים של המפלגה, כולל בהנהלת המפלגה. כזכור, גם לעינת, אחותה התאומה, הייתה קריירה תאומה מקבילה. עם הקמת מרצ, נמנתה חגית עם חברי ההנהלה הראשונה של המפלגה שהתאחדה. כיום, בשל עיסוקיה הרבים בתחום הבריאות, היא מסתפקת בחברות רק בועידת המפלגה.
ש: מה דעתך על המתרחש כיום במרצ?
חגית: אני שמחה מאד שג'ומס נבחר לתפקיד של יו"ר מרצ. בחירתו מהווה סיכוי חדש וטוב למרצ. עם זאת אני סבורה, שממש הכרחי, שלקראת הבחירות הבאות, תחול התחדשות ברשימה שלנו לכנסת ונראה גם פנים חדשות במראה. דבר זה הוא חלק מהתחדשות רחבה יותר ואני מקווה שג'ומס יוביל את מרצ בכיוון הנכון. מעל לכל, מבלי שנפסיק אפילו לרגע את פעילותנו למען השלום, שאין צורך לומר שזה עניין ממש גורלי לכולנו, הרי ראוי שנרכז את עיקר מאמצינו בתחום החברתי ושם גם ננסה לפרוץ קדימה. ג'ומס, שידוע מאד בפעילותו המדינית, כולל מגעיו עם ברגותי, חשוב שירכז מאמצים בתחום החברתי, שבו הוא כבר פעל רבות ובאופן מוצלח. אני סבורה שחשוב שג'ומס ילמד לא רק לעשות, אלא גם להיראות, למרות שראוותנות סותרת את אופיו ואת אישיותו הצנועה. מה לעשות, בפוליטיקה חייבים להשיג בולטות ציבורית.
כמי שעוסקת כבר עשרות שנים בתחום הבריאות, אני שמחה במיוחד שג'ומס עומד בראש השדולה למען הבריאות הציבורית ושיש לו ידע וניסיון רב בתחום הזה. לדעתי, זהו תחום שחייבים לחול בו שינויים מרחיקי לכת. ראשית, יש לסגור את הפער בין רמת שירותי הבריאות במרכז, לבין זו שבפריפריה. שנית,יש להכניס טכנולוגיות חדשות בשירות הרפואי וכמובן גם להרחיב את סל הבריאות ולהכניס תרופות חדשות ומצילות חיים לסל הזה. שלישית, יש לטפל במצב של קשישים רבים, של אוכלוסייה גדולה מאד, שהם נמצאים במצב חמור מאד, כולל חוסר יכולת לקנות תרופות. חלק מהמצב הזה קשור גם בקיצוץ האכזרי שביבי נתניהו עשה, בהיותו שר האוצר, בקצבת הזקנה. אך זה רק חלק מהסיבות. כולם מדברים ובצדק על מצב הקשישים שהם ניצולי השואה, אבל יש הרבה יותר קשישים שאינם ניצולי שואה ולהם לא דואגים והם שרויים במצוקה גדולה וחייבים לעזור להם. אני רואה יום יום את מצבם ומשוכנעת שאנו חייבים לפעול למענם. על כל הדברים הללו, שמניתי על קצה המזלג, בתחום הבריאות, מרצ צריכה להוביל מאבק חברתי וציבורי, כדי לשנות את המצב הקיים מיסודו.

שוחח ורשם: נחום שור