תגובות

1. רן, הם עובדים עליך בעיניים! קראתי את פרוטוקול הישיבה מה- 21 למאי. דמי בוער מהחוצפה של משרד החקלאות אך אנסה לשמור על לשון נקיה. 1. כחקלאי בגליל העליון - שי חרמש שוגה בנתונים שמסר. תאילנדים רבים מחזיקים ברשיון טרקטור ישראלי, כחוק. רבים נוספים נוהגים ללא רישיון מסודר (כך נאמר לי, במיוחד באזור המרכז). בנוסף, ישנה בעית אכיפה עם הרישיון הבין לאומי שלהם. לפי החוק הישראלי הרשיון תקף לשנה אחת בלבד. אחריה צריך לעבור העובד התאילנדי מבחן נהיגה בעזרת מתורגמן ישראלי (אצלנו בצפון יש רק אחד כזה, המוסמך כחוק). בפועל ניתן "לארגן" רישיון בין לאומי חדש שישלח לישראל מתאילנד. כנראה ששוטרי הדרכים לא יודעים להשוות בין הרשיון לדרכון ולגלות את הרשינות המזויפים. בעצמי ניתקלתי בשני מקרים של רישיון מזויף שנשלח בדואר לעובד שלי, אפילו ללא בקשתו. על אחד התנוסס תצלומו של אדם זר ואילו האחר, השתייך כביכול לעובד הזר אלא שהלה סיפר שאין לא כלל רשיון לרכב, לא בתאילנד ולא בשום מקום אחר. 2. דוד ברבי דיבר על עבודת חממות. שימוש מועט מאד במרקטור, על פני נראה גם בלתי חוקי בעליל (ניוד כח אדם). במטעים העבודה עם טרקטור מתבצעת 8 שעות ביום ויותר. 3. אין הכשרה כי אין צורך בהכשרה! המכון לבטיחות וגיהות מספק הכשרת בטיחות בתאילנדית וכל הכבוד לו על כך. אצל כל חקלאי התו"ל אחר. גם כאלו שעובדים באותו ענף. תאילנדים לומדים תוך כדי עבודה. יש בינהם טובים יותר ויש טובים פחות. ככלל העבודה בישראל היא משאת נפש לרבים מהם כך שבינהם מתקבלים אנשים איכותיים מאד שלו היו ישראלים היו משתלבים בוודאי בתחום ההי-טק. יחד עם זאת, בחצי השנה הראשונה, עובד זר טוב פחות מעובד ישראלי (בתחום המטעים). בניסוי שערכתי עובדים ישראלים חדשים עבדו פי 12 מהר יותר מעובדים חדשים תאילנדים (חודשיים בעבודה) באיכות עבודה גבוהה יותר וביעילות רבה יותר. 4. לא יודע מאיפה צבי הנדל שואב נתונים. אני מעולם לא שילמתי על כרטיס טיסה. היטלים ואגרות זה כמה מאות שקלים לעובד. 5. המקדמים של משרד החקלאות לא קשורים למציאות. לדעתי צריך לאשר עובדים זרים רק בענפי יצוא או באזורים דלילי אוכלוסיה בהם לא ניתן להשיג ישראלים.
   יפתח ליברזון (03/07/2008 22:52)